לקוחות ממליצים

לקוחות ממליצים

לקוחות ממליצים על דר' נורברט קורלנד

 

הדרך להחלמה קשה, היא כמו מסע, לא ריצה קלה, אבל היעד הסופי הוא רווחה והרגשה טובה. אולי זה נראה מוגזם לבקש מאחד שכבר זמן רב מתייסר, לשאת בתופעות מעגלי ההיפוך, לוותר על מאכלים אהובים, ולמלא אחר מגבלות הכרחיות שמטרתן הימנעות מסליצילאטים בזמן נטילת גואיפנזין . יחד עם זאת, הפרס גדול כאשר החולה מבחין שהסימפטומים נעלמים.


"בסוף הדרך, תמצא את חייך שוב," כותב י. ג. לחבר. "האם זה שווה את הסבל? זה דומה לתהליך הלידה. בסוף ייסורי צירי הלידה מקבלים חיים חדשים. הכאב נשכח בתוך השמחה. הפרס הוא הדבר היקר ביותר שיש לך – בריאותך."
החלמה היא המתנה היפה ביותר שיש, וגואיפנזין הוא הפתרון. צריך להאמין לא רק בגואיפנזין אלא גם בעצמך.


חולה, א. ד., מסיימת את מכתבה במילות אלה: "הימים הטובים שלי נהיו יותר ויותר תכופים. מצבי היום השתפר ב90% בזכות הגואיפנזין שנטלתי ארבע שנים. תודה לך. אני מצפה בכליון עיניים למיפוי הבא."


 "כאשר שמעתי על גואיפנזין לראשונה," כותב ס. ב., חולה בן 58, "הודיתי לאלוקים שיש רופא בישראל היכול לעזור לי. אין דבר שיכול היה לעצור בעדי מלנסות. אתה יודע כמה סבלתי עם המחלה הזאת במשך שנים. החשש מעוד קצת כאב לא היה יכול לעצור בעדי. הFMS שלי הלכה והחמירה במשך השנים והנה נקראה לדרכי הזדמנות לשינוי. רציתי להבריא, והנה אתה כאן עם אשתך היקרה, ריטה. תפילותיי מכוונות אליה כל יום. ידעתי שהיא שם, עוזרת לי צעד אחר צעד. העובדה שיש לי רופא כמוך נותנת לי הרגשה טובה ואתה הערובה שלי להצלחה. אני יודעת שהדרך חזרה לבריאות שלמה תראה ארוכה, ואני חוזרת על דבריך, דוקטור. לאחר שנטלתי גואיפנזין במשך 8 חודשים, יש לי קרוב לוודאי עוד שנתיים/שלוש עד שגופי יתנקה. אני כבר יכולה לעשות יותר דברים, פעילה חברתית ושכלית, ויש לי יותר אנרגיה. כל כאביי כמעט נעלמו וכבר קבלתי חזרה חלקים מחיי שאבדו. אני יכולה להיפגש עם חברים בביתם או בביתי. אני יכולה ללכת לתאטרון ולטפל בנכדיי. אני יכולה לתכנן את חיי הודות לך"


"הראומטולוג שלי אמר לי שיהיה עלי ללמוד לחיות עם הכאב והמחלה כל שארית חיי. ואז נתן לי מרשם לנוגד דיכאון חדש ולתרופה נגד אפילפסיה שעוזרת לישון. מדוע לא הציע לי גואיפנזין? אבל אם יש משהו היכול להאט או להפך את מחלתי האומללה, מדוע לא לנסות? אני בת 27 ואם לשתי בנות קטנות הבוכות כשהן רואות כמה קשה לי. במקרה, פגשתי אחד מן החולים שלך שהמליץ עליך, ובוטח רק בך. אני לא מאמינה בצרוף מקרים; הכל בידי אלוקים."
זהו מכתב שקבלתי לאחרונה מס. ק.


 

"אני שמחה שלא הפסקתי ליטול גואיפנזין כי לא ראיתי תוצאות מיידיות. החלק המשמח אותי ביותר הוא שהערפל במוחי התפזר. הריכוז שלי והזיכרון השתפרו, ואני לא נכנסת לפאניקה כפי שהיה קורה לי. כעת, היה לי שבוע שלם ללא סימפטומים. אני מודה שבסוף היום אני עייפה מאד, אבל אני ישנה טוב ומוכנה לפעולה בבוקר. כעת, אני יודעת שהמצב ישתפר." (עדות של ס.מ.)


 

בפורום, ל.ס. כתב: "תמלאו אחר הנחיות הפרוטוקול. תנו לזמן לעבור והתעזרו בסבלנות. בואו למיפוי כאשר אומרים לכם. אל תדאגו אם זה עובד או לא. תנו לזמן לעבור. איש אינו מבריא מגואיפנזין לאחר חודש או חודשיים. אם הייתם חולים זמן רב, כפי שרובנו היו, תבינו שלוקח זמן להבריא. הפסיקו להסתכל על השעון ונצלו כל יום כפי יכולתכם. נסו לחשוב על משהו אחר. תנו לגואיפנזין לעשות את שלו. התרכזו והאמינו שאם אחרים התרפאו בעזרת הפרוטוקול הזה, גם אתם יכולים. כאשר פגשתי את ד"ר קורלנד ולמדתי איך הוא יכול לעזור לי עם הטיפול בגואיפנזין, הרגשתי תקווה בפעם הראשונה מזה עידן ועידנים."


 

קבלנו מכתב בינואר 2006 מהגברת דליה, בת 54 אשר סבלה ממחלת הפיברומיאלגיה זה כשלוש שנים.

לדר" קורלנד ולריטה
הגעתי אליכם כואבת ודואבת, עם מיגרנות, שפקדו אותי שלוש ארבע פעמים בשבוע, כאבי שרירים בכל חלקי גופי, חוסר שינה בלילות, אי יכולת לשבת זמן ממושק, חולשה, עייפות, חוסר אונים, בלי יכולת תפקוד בבית ובעבודה, כשרבים סביבי מרימים גבה אומרים : נו אז מה "כולו מיגרנה".
התחלתי את הטיפול בגואיפנזין, טיפול לא קל הדורש אומץ, נחישות, משמעת ואמונה בדרך הקשה. ואכן הייתה זו דרך קשה אך מאוד כדאית, משום שפתרונות אחרים אין, מלבד כדורים נגד דיכאון, וחבל לוותר על איכות חיים בגיל צעיר כשיש מוצא מפיברומיאלגיה, אותו אתה מציע דר" קורלנד.
היום לאתר עשרה חודשי טיפול בגואיפנזין אני חשה שחזרתי להיות האדם שהייתי קודם לכן. עם אנרגיה, מצב רוח טוב, ללא כאבי שרירים, עדיין עם מיגרנה פה ושם אך עם 90 אחוזי שיפור במצב בריאות.
השיפור הוא לאין ערוך ועל כך אני אסירת תודה לך על המקצועיות, והמומחיות הרבה בנושא, על הליווי הצמוד שלך ושל ריטה המקסימה על כך שהובלתם אותי בדרך להחלמה, תוך תמיכה, עזרה ואוזן קשבת לכל בעיה. על הבית הפתוח שתמיד שופע חום ונעימות וקסם רב. על כל אלה אני מברכת ומודה. יישר כוח.

אותה פציינטית שולחת לנו את המכתב הבא באפריל 2006.


 

למלאכים שלי – דר" קורלנד וריטה

בזכות טיפולכם המסור, המקצועי, האנושי והתומך כל-כך, התאפשר לי, לאחר 3 שנים של מחלה, לנסוע לחו"ל וליהנות מהטיול. היה זה טיול ליוון.
עליתי ביום אחד 700 מדרגות באקרופוליס, 450 מדרגות במערת פרמה, ובמתאורה המפורסמת ומנזריה עוד 300 מדרגות.
היה זה מאמץ שחשבתי שלא אוכל לעמוד בו והנה עמדתי בו יפה.
לכן אין לי ולבעלי מילות תודה מספיק רבות כדי להודות לכם על התחושה לחזור לחיים רגילים, לטייל, ללכת מרחקים, לטפס, לראות, לחוות וליהנות.
בחרתי להעניק לך שי צנוע בדמות היפוקראטס – אבי הרפואה, שאתה מייצג אותו עבורי במלוא הדרו.


 

גברת פאני ב, בת 79, חולקת איתנו עדות מניסיונה.

אני התחלתי טיפול בגואיפנזין בפורטוגל אצל ד"ר בארוס. מהר מאד אחרי כמה חודשים, היה שיפור במצבי אשר הרשה לי לחזור לתפקוד היומיומי ולחיים רגילים. זמן רב שכחתי מה הם חיים רגילים. לאחר שנה וחצי של טיפול, הרגשתי שאני הבראתי והחלטתי על דעת עצמי ובניגוד לרצונו של הרופא שלי, להפסיק את הטיפול בגואיפנזין. זאת היית טעות חמורה ואני מודה בזה אבל באופן פסיכולוגי נזקקתי באותה תקופה לפסק זמן. כתוצאה מכך, באופן הדרגתי המחלה חזרה כולל כל הסימפטומים של כאבים, עייפות, פיברופוג ובעיות והפרעות במערכת העיכול. למזלי נפל בחלקי לשמוע אודות ד"ר קורלנד אשר היה לו ניסיון רב באבחון של מחלת הפיברומיאלגיה ובטיפול על ידי הגויפנזין. תודות לו ובזמן קצר חזרתי למצבי הקודם הטוב לפני שהפסקתי את הטיפול. לאלו שיש ספקות לגבי העילות בטיפול על ידי הגואיפנזין ההצלחה של הטיפול שלי היא עובדה אשר מדברת בעד עצמה. האמון שלי בד"ר קורלנד הוא מוחלט המומחיות שלו, ובנוסף הנחמדות ותמיד פנוי לכל שאלה.


 

קבלנו מכתב מאישה בת 32, גברת ד' אשר סבלה מתסמונת הפיברומיאלגיה מגיל 19. היא בחודש ה 10 לטיפול בגואיפנזין.

אני חושבת במכתבי על כל אלה שסובלים מתסמונת הפיברומיאלגיה שנים רבות, על אלה אשר ניסו כל מיני טיפולים ללא הצלחה, על אלה אשר אבדו כל איכות חיים ולסיכום כל אלה שעברו את הייסורים שעברתי.
לכל אלה ברצוני להוות עדות ולבשר שיש תקווה לחיים טובים יותר. במקרה נודע לי על ד"ר קורלנד ועל הטיפול שלו בגואיפנזין. לפני שהחלטתי להתחיל את הטיפול, ביקשתי לדבר עם כמה מהמטופלות שלו וגם נכנסתי לאתרים באיטנרנת אשר מדווחים על טיפול בגואיפנזין וגם קבוצות תמיכה. השתכנעתי שמצאתי את הטיפול שהיה עלי לנסות, גם כיוון שההצלחה של השיטה הוכחה בעולם בעיקר בארה"ב ,בקנדה באוסטרליה ובאירופה ובזה הסתפקתי. לא היה משנה לי כמה זמן זה ייקח כדי להרגיש יותר טוב.
אחרי 10 חודשי טיפול, אני רוצה להעיד שמצאתי את השיטה שהחזירה לי את החיים. חזרתי לתפקוד יומיומי תודות לד"ר קורלנד. בשבילי זה נס.


 

זאת ענבל דרעי. נכנסתי לאתר שלך וראיתי שיש פינה כזאת של עדויות, חשבתי להוסיף גם את שלי אם זה בסדר.

אני מסוגלת לעשות כלכך הרבה דברים עכשיו...אפילו בפגישה האחרונה שלנו יכולתי לעשות פחות דברים ממה שאני יכולה היום. לא תארתי לעצמי שמהרגע שהמצב ישתפר הוא ילך וימשיך להשתפר, אבל הוא באמת מהשתפר. כל הזמן יש תוספות. פתאום אני רק הולכת ברגל לבית של ההורים ובחזרה. פתאום אני עושה בעצמי את הכביסה, שזה אומר לסחוב אותה במעלה ההר לרדת איתה למכבסה, לעשות את כל הדרך חזרה, לתלות אותה ואז עוד נשארים לי כוחות לסדר, לנקות, ולעבוד בגינה, שבוע שעבר שמרתי על תינוקת בת שנה למשך ארבע שעות, שלאחריהן עוד עמדתי על הרגליים! אני בת 21 ולאט לאט מתחילה להרגיש ככה. אני חוזרת להיות צעירה. כמובן שהגוף צריך עדיין סוג של שיקום כי הוא עבר תקופה לא קלה של הזדקנות מואצת...אבל המגמה כאן ולא יכולה להיות יותר שמחה ממני.

לראשונה מזה המון זמן יש לי תקווה ויש לי אמונה שגם הפן הזה של החיים יסתדר. בהתחלה לא הייתי בטוחה, כמו רובנו (החולים) שיש טיפול אחד שהוא נכון. שהוא באמת יעיל ומציל. כשהיה בילבול עקב המזג אוויר הקר של החורף, התחלתי לאבד את האמונה. הרגשתי כאבים מתי שציפיתי שכבר לא יהיו והרגשתי שאני חייבת לחשוב חיובי ולהגיד לעצמי שלא כואב לי כשבעצם כן כואב לי. תהיתי אם מדובר ב"בגדי המלך החדשים" ואולי אם אני אשקר לעצמי אז זה יעזור. כשפניתי אליך ואמרתי לך שבעצם אני לא מרגישה טוב כבר הרבה זמן ושהטיפול לא עובד, ישר בדקת מה אפשר לעשות. מה צריך לשנות והעיקר שאני ארגיש יותר טוב. חשוב לי לספר גם על החששות והספקות שהיו, פשוט כי סביר להניח שרוב המטופלים שיחוו מכשול בטיפול יתחילו לתהות לגבי אמינות\יעילות הטיפול, וחשוב לי להפיג את החששות האלה ולהסביר שאם יש איזה עיקוב או שנראה שמצב ממש לא נוטה לכיוון חיובי, חשוב לשמור על האמונה והתקווה כי אני אישית קיבלתי את החיים שלי בחזרה (שוב, גם לחזור לחיים לוקח זמן. העיקר האמונה).

נכון שלא סיימנו להתראות עדיין, אבל אני באמת רוצה להודות לך כי בזכותך אני אוכל לנהל חיים כמו בני גילי, ולראשונה מזה זמן רב אני מרגישה צעירה שוב. אני צעירה ויש לי עוד חיים לפניי, אז תודה על המסירות והאיכפתיות והכי חשוב- הצורך האנושי לעזור לבני אדם.

ענבל

 

norkurld@zahav.net.il
לחץ לחזרה לראש העמוד